תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות כבר בתוקף. האם אתם חשופים? לבדיקת אתר חינם ←
WEB-A

שירותי נגישות דיגיטלית, מהבדיקה ועד ההצהרה

כל מה שנדרש כדי להעמיד אתר, אפליקציה או מסמך בדרישות ת״י 5568 ו-WCAG 2.1 AA: בדיקה מקיפה, תיקון אמיתי בקוד, הצהרת נגישות חתומה וליווי לאורך זמן. הכול אצל מומחה אחד, בלי תוספים אוטומטיים.

מה אנחנו עושים בנגישות

אפשר להתחיל מבדיקה אחת, ואפשר לסגור את כל המסלול אצלנו. כל שירות עומד בפני עצמו, וכולם מתחברים לתהליך אחד שלם: מאבחון, דרך תיקון בקוד, ועד הצהרה וליווי.

הנגשה בפועל

העבודה עצמה: התאמת הנכסים הדיגיטליים שלכם לתקן, בקוד ובתוכן.

שירות הדגל שלנו: התאמה מלאה של האתר לת״י 5568 ול-WCAG 2.1 AA בקוד האתר עצמו, מהדוח הראשון ועד הצהרת נגישות חתומה שמגינה עליכם משפטית.

  • מיפוי ודוח ממצאים
  • תיקון בקוד המקור
  • רכיבים דינמיים ופוקוס
  • בדיקות מקלדת וקוראי מסך
לעמוד השירות המלא
לעמוד השירות המלא בנושא

הנגשת אתר מובייל

חוויית שימוש נגישה גם במסך קטן ובמגע: סדר קריאה, גדלי מטרה, מחוות ותפריטים.

לעמוד השירות
לעמוד השירות המלא בנושא

הנגשת אפליקציות

אפליקציות iOS ו-Android לפי WCAG והנחיות הנגישות של אפל וגוגל.

לעמוד השירות
לעמוד השירות המלא בנושא

הנגשת מסמכי וורד

מסמכים, טפסים ופרסומים נגישים: כותרות, סגנונות, טבלאות וטקסט חלופי.

לעמוד השירות
לעמוד השירות המלא בנושא

הנגשת קבצי PDF

קבצים מתויגים כהלכה, שקוראי מסך באמת יודעים לקרוא, כולל טפסים למילוי.

לעמוד השירות
לעמוד השירות המלא בנושא

הנגשת סרטוני וידאו

כתוביות מדויקות, תמלול ותיאור קולי, לפי דרישות התקן לתוכן מולטימדיה.

לעמוד השירות
לעמוד השירות המלא בנושא

הנגשת מערכות

פורטלים, מערכות פנים־ארגוניות ושירותים מקוונים מורכבים, בליווי צוות הפיתוח.

לעמוד השירות

אתר לא נגיש הוא חשיפה משפטית פתוחה

לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אתר שאינו נגיש חשוף לתביעה אזרחית של עד 50,000 ₪ לכל פנייה, בלי שהתובע צריך להוכיח נזק. תוסף נגישות לא מגן מפני זה. הנגשה אמיתית בקוד, עם הצהרה חתומה, כן.

כך זה עובד, בכל שירות

אותו עיקרון בכל המסלולים: קודם מבינים לעומק, אחר כך מתקנים נכון, ואז נשארים לצידכם.

01

בדיקה ואבחון

בדיקת נגישות מלאה מול התקן, ובסופה דוח מפורט עם כל הפערים והעדיפויות.

02

הטמעה בקוד

תיקון ידני בקוד ובתוכן לפי התקן, בהתאמה אמיתית לעסק ולא בפתרון קוסמטי.

03

הצהרה וליווי

הצהרת נגישות חתומה, ניטור שוטף וליווי מול פניות ותביעות לאורך זמן.

שאלות נפוצות על שירותי הנגישות

אין לנו מתכנת. אפשר לקבל גם את התיקונים בקוד, ולא רק ייעוץ?

כן. תהליך הנגשה מלא כולל בדיקה מקיפה לפי התקן, תיקונים בקוד האתר והצהרת נגישות מעודכנת.

כשיש לכם מתכנת או חברה שבנתה את האתר, בדרך כלל עדיף שהם יבצעו את התיקונים, כי הם מכירים את המערכת, ואנחנו מלווים אותם בהנחיות ובבדיקות חוזרות. אם אין לכם מתכנת, המתכנתים של WEB-A מבצעים את ההנגשה בקוד בעצמם, מהבדיקה ועד הצהרת הנגישות.

אפליקציה שמציגה עמודי אתר בתוך WebView. איך בודקים אותה?

גם וגם. התוכן בתוך ה-WebView צריך לעמוד בכללי נגישות של אתרים: כותרות, תוויות לשדות וקישורים ברורים. הבדיקה עצמה נעשית בטלפון, עם VoiceOver ועם TalkBack, כי במעבר בין החלקים המובנים של האפליקציה לבין עמודי האתר פוקוס הולך לאיבוד לעיתים קרובות.

אפשר להעביר מידע באתר רק באמצעות צבע, למשל שדה אדום בטופס?

לא כדאי. מי שלא מבחין בצבעים לא יבין את המסר. מוסיפים לצבע גם טקסט או אייקון, למשל «שדה חובה» או סימן קריאה עם הסבר. אותו עיקרון חל גם על סטטוסים, תרשימים והדגשות במסמכים.

בודק הנגישות של Excel מספיק כדי לדעת שהקובץ נגיש?

לא. הוא מוצא בעיות טכניות כמו טקסט חלופי חסר או ניגודיות חלשה, אבל לא מזהה תאים ריקים, טקסט חלופי שלא תואם את התרשים, או שם גיליון שלא אומר כלום. אחריו עוברים ידנית על רשימת בדיקה.

בחנות אונליין, צריך להנגיש גם את מסך הקופה?

כן. הקופה היא חלק מתהליך הרכישה. לקוח שלא מצליח להשלים תשלום לא קיבל שירות נגיש. בבדיקה עוברים על הקופה כמו על כל עמוד אחר: שדות עם תוויות, הודעות שגיאה ברורות וניווט מלא במקלדת.

גם עמוד עסקי ברשת חברתית צריך להיות נגיש?

התקנות (תקנה 35) פוטרות את המבנה של עמוד ברשת חברתית, כמו פייסבוק, כי אין לכם יכולת טכנית לשנות אותו. הפטור חל על הפלטפורמה, לא על התוכן שאתם מעלים.

כשאתם מעלים תמונה, הוסיפו לה טקסט חלופי שמסביר מה המטרה שלה. וכשיש טקסט על תמונה, ודאו שיש ניגודיות ברורה בין צבע הטקסט לצבע הרקע.

האם כל מתכנת יודע לפתח אפליקציה נגישה או לבצע בה התאמות הנגישות?

מתכנת אפליקציות יודע איך ליישם את ההתאמות אך הוא לא יודע כיצד הוא יכול להיחשף אליהן, לזהות אותן ואף לבדוק האם מה שהוא ביצע אכן תואם לדרישות התקנות.

התהליך הנכון והמקיף ביותר כולל שיתוף פעולה של מתכנת מנוסה ויועץ נגישות המומחה בעולמות הדיגיטל הכוללים בתוכם הנגשת אפליקציות, אתרי אינטרנט ומערכות שונות ומגוונות. יועץ הנגישות ידע לספק למתכנת רעיונות יצירתיים ליישום ההתאמות הנדרשות, ידע כיצד לבדוק האם הנושאים שהמתכנת טיפל בהם אכן תקינים והאם נדרשים ממנו ביצוע התאמות נוספות.

במקרים רבים, הצוות שלנו משתמש בשירותיהם של משתמשים עם מוגבלות המבצעים את בדיקת האפליקציה באמצעות המכשיר הנייד שלהם שעליו מותקנות הטכנולוגיות המסייעות המותאמות למוגבלות שלהם.

האם כל עסק חייב לבצע הנגשת אתרים?

החובה חלה בעיקר על אתרים ואפליקציות שמספקים שירות לציבור או מידע עליו, לפי התקנות ות״י 5568. יש פטורים מצומצמים – מומלץ לבדוק לפי סוג העסק והאתר בייעוץ מקצועי.

האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בת״י 5568?

לא. תוסף נגישות מוסיף אפשרויות תצוגה לגולש, אך אינו מתקן ליקויים בקוד, בטפסים או בניווט. להרחבה ראו תוסף נגישות.

האתר כתוב באנגלית ומיועד בעיקר לקהל בחו״ל. חלה עליו חובת הנגשה בישראל?

השאלה היא למי האתר פונה, לא באיזו שפה הוא כתוב. אם הוא נותן שירות גם לקהל בישראל, ההנחה היא שחלה עליו חובת ההנגשה. אם הוא פונה רק לקהל מחוץ לישראל, כדאי לבדוק את המצב הספציפי מול גורם מוסמך.

האתר עבר בדיקה בסיסית של כמה נקודות. זה אומר שהוא נגיש לפי התקן?

זה סימן טוב שהשלד בנוי נכון, אבל לא יותר מזה. רוב הקריטריונים בתקן לא נבדקים בבדיקה בסיסית, למשל טפסים, תמונות, טבלאות וסרטונים. מתייחסים לתוצאה כנקודת פתיחה, לא כאישור מלא.

יש לי אתר וגם אפליקציה, האם חובה להנגיש את שניהם?

שאלה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים מלקוחות שיש להם גם אפליקציה וגם אתר מובייל נגיש: האם הם חייבים להנגיש גם את האפליקציה למרות שהנגישו בצורה מלאה ובהתאם לדרישות התקן את אתר האינטרנט שלהם אשר תואם למובייל?

המבחן שאתם צריכים לעשות זה האם כל השירותים הקיימים באפליקציה קיימים בצורה שווה וזהה לחלוטין באתר האינטרנט? במידה והתשובה היא כן מנוסח התקנה ניתן להבין כי אתם לא צריכים לבצע הנגשה גם לאפליקציה אך ישנה חובה לפרסם קישור בצורה נגישה וברורה באפליקציה המפנה את המשתמש לאתר האינטרנט שלכם לצורך קבלת השירות המבוקש.

הכוונה היא לאפשר למשתמש לראות את התוכן ולצרוך את השירות בצורה נגישה באחת מהדרכים: באפליקציה או באתר האינטרנט המותאם למובייל.

כיצד ניתן לשפר את רמת הנגישות באפליקציה?

לפני שנכנס לדיון שמטרתו העיקרית להסביר לכם כיצד ניתן לשפר את רמת הנגישות באפליקציה שלכם, חשוב להגדיר שנגישות אינה זהה לשימושיות, כלומר זה שניתן להשתמש במוצר אינו הופך אותו לנגיש. לצורך ביצוע נגישות לאפליקציה יש צורך במספר פרמטרים חשובים שצריכים לבצע על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות לנווט ולצרוך את השירות באמצעות טכנולוגיות מסייעות המותקנות במכשיר הסלולרי שלו.

אנשים רבים סבורים כי מילה נרדפת לאפליקציה נגישה היא “אפליקציה ידידותיות למשתמש”. נושא זה נכון בעיקרו. לרוב, פיתוח אפליקציה שהושקע בו זמן רב של ייעוץ, הכוונה, התאמה מבחינה ויזואלית וכתיבת התוכן בהחלט תהייה נוחה יותר למשתמש שאינו עם מוגבלות כלשהי.
בהגדרה הנתפסת של שימושיות, ההתייחסות היא עד כמה מהיר וקל להשתמש באפליקציה ולצרוך את השירות הרצוי מבית העסק. בנושא הנגישות לאפליקציה לא מדובר על אופן השימוש עצמו, אלא להפוך את התהליך לשמיש יותר על ידי אנשים עם מוגבלויות.

הבנת ההבדל בין שימושיות לבין נגישות הוא חשוב, במיוחד שלרוב שניהם הולכים יד ביד. בעת פיתוח האפליקציה, המפתחים צריכים להתמקד לא רק ביישום תכונות עבור המשתמש הממוצע, אלא להפוך את האפליקציה לקלה יותר ופונקציונלית יותר עבור אנשים עם מוגבלות.

אפליקציה נגישה צריכה להשפיע על הגישה של האדם עם מוגבלות לאפליקציה או לאתר. ישנם מוגבלויות רבות הכוללות לקויות ראייה, שמיעה, פיזית, דיבור, קוגניטיבית ונוירולוגית.
דבר נוסף שכדאי להוסיף זה הנגישות לאנשים מבוגרים. ניתן לראות עלייה חדה באנשים מבוגרים המשתמשים בטלפון סלולרי המכיל מגוון רחב של אפליקציות כמקור מידע או הזמנת שירותים שונים ולכן עצם ביצוע ההנגשה מלכתחילה הופך את האפליקציה לנוחה ונגישה יותר לשימוש בקרב אנשים מבוגרים.

אנו ממליצים לבצע את התאמות הנגישות באפליקציה טרם הפיתוח ולא אחריו. בזמן פיתוח אפליקציה חדשה הרבה יותר קל להתאים את האזורים, התפריטים והתוכן מאשר באפליקציה קיימת.
תהליך נכון של ייעוץ נגישות לאפליקציה בשלב מוקדם יאפשר להם ליהנות מכל העולמות: אפליקציה נגישה וקלה לשימוש לכל המשתמשים והגדלת פלח השוק שאליו אתם פונים בהשקת המוצרים או השירותים שלכם.

ההמלצה שלנו היא שתמיד כדאי להתחיל וליישם את נושא הנגישות באפליקציה כבר בשלב הפיתוח.

ישנם מספר דגשים חשובים הקשורים לתחום הנגישות שכדאי לשלב עוד בשלב הראשוני בעת הייעוץ, האפיון ופיתוח האפליקציה. יישום דגשים הללו יאפשרו לכם להנגיש את האפליקציה בצורה קלה ומהירה יותר וכמובן לחסוך הרבה כסף בפיתוחים נוספים לאחר השקת האפליקציה.

כמה זמן נמשכת הנגשת אתרים?

תלוי בגודל האתר, בתבנית ובמורכבות הרכיבים. אחרי מיפוי מקבלים לוח זמנים והיקף ברורים לפני תחילת תיקונים.

למה צריך להנגיש אפליקציות?

מעבר לעמידה בדרישות התקנות, ישנו צורך חברתי חשוב ומהותי להנגשת אפליקציות ולהתאמתן לשימוש בקרב אנשים עם מוגבלות.

בעת אפיון ופיתוח של אפליקציה או בשמה העברי יישומון, יש צורך בביצוע התאמה מקסימלית של הרכיבים הקיימים בה לתקנות הנגישות המופיעות במסגרת תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולדרישות התקן הישראלי.

המטרה העיקרית בהנגשת האפליקציה היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בה בצורה טובה, קלה ומהירה בעת שהם מסתייעים באמצעות טכנולוגיות מסייעות כגון קורא מסך. מלבד החשיבות החברתית הרבה הטמונה בתהליך הנגשת האפליקציה, ישנה חשיבות בנראות ובחשיפה של השירות המוצע דרכה לקהל הרחב. אפליקציה שהיא נגישה, היא תהיה זמינה יותר לקהל רחב יותר כלומר יותר משתמשים יוכלו להיחשף אליה ולצרוך את המידע והשירותים המוצעים דרכה. שיפור רמת הנגישות באפליקציה עולה בקנה אחד עם שיפור המוניטין של בעל העסק והגדלת פוטנציאל המכירות הטמון בכך.

מה ההבדל בין הנגשת אתרים לבין הצהרת נגישות?

ההנגשה היא העבודה בקוד ובתוכן. הצהרת נגישות מתארת את ההתאמות, המגבלות הידועות ופרטי יצירת קשר – והיא חובה לפרסום באתר. ראו הצהרת נגישות.

מה ההבדל בין תמונה בלי alt בכלל לבין תמונה עם alt ריק?

alt ריק אומר לתוכנת ההקראה לדלג על התמונה, וזה מה שמתאים לתמונה דקורטיבית. תמונה בלי מאפיין alt בכלל גורמת לחלק מתוכנות ההקראה להקריא את שם הקובץ, למשל IMG_4521.jpg, וזה גרוע יותר. לתמונה שמעבירה מסר כותבים תיאור קצר וברור. לתמונה שהיא רק עיטור משאירים את השדה ריק, לא מוחקים את המאפיין.

מה התקן מחייב בנושא הנגשת אפליקציות?

אין תקן ספציפי להנגשת אפליקציות ולכן יש להיצמד ככל שניתן לדרישות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המפנה לתקן ישראלי שמספרו 5568 המתייחס לביצוע התאמות נגישות באתרי אינטרנט וביישומים (אפליקציות).

חשוב להדגיש כי האפליקציה צריכה להיות נגישה בשתי מערכות הפעלה שונות, לדוגמה iOS ו-Android.

מה כולל תהליך הייעוץ והליווי בנושא נגישות האפליקציה?

הליווי כולל מספר שלבים עיקריים:

  • ביצוע בדיקה ראשונית מלאה ומקיפה על בסיס הפלטפורמות הנדרשות. הבדיקה מתבצעת באמצעות שימוש בקורא מסך לצורך בדיקת התאמת המידע המופיע באפליקציה למידע הנשמע בעת השימוש בקורא המסך.
  • הפקת דוח מקיף הכולל התייחסות רחבה ומפורטת המכילה את כל אי ההתאמות שנמצאו במסגרת האפליקציה. הדוח כולל התייחסות פרטנית לכל רכיב ולכל קריטריון בשילוב תיעוד בצילום מסך המונע שיחות רבות בין יועץ הנגישות לאפליקציה לבין המתכנת.
  • ביצוע שיחה מקוונת המציגה למתכנת את אי ההתאמות ואת אופן הטיפול בהן. במסגרת השיחה, אנו עוברים יחד על כל הדוח ומספקים למתכנת מידע רב אודות אופן היישום והטיפול באותן התאמות תוך מתן דגשים ליישום נכון ותקין בכל מסכי האפליקציה.
  • לאחר שהמתכנת מבצע את ההתאמות הנדרשות, אנו מבצעים בדיקה חוזרת ומוודאים שהכל אכן תקין וברור. במידה ונתקלים ברכיבים שעדיין אינם נגישים, אנו מעבירים דוח נוסף להתייחסות המתכנת.
  • בסוף התהליך ולאחר שכל אי ההתאמות טופלו בצורה מקצועית ומסודרת במסגרת האפליקציה, אנו מכינים הצהרת נגישות מלאה הכוללת את כל התאמות הנגישות המרכזיות שבוצעו במסגרת האפליקציה ואת התאמות הנגישות שבוצעו במקום הפיזי של נותן השירות באמצעות האפליקציה. הצהרת הנגישות כוללת את כל המידע בצורה מסודרת וברורה כולל פרטיו של רכז הנגישות מטעם החברה המחזיקה באפליקציה.
מה קורה אחרי סיום ההנגשה?

מפרסמים הצהרת נגישות מעודכנת, מתחזקים נגישות אחרי שינויי עיצוב ותוכן, ומנגישים מסמכים חדשים לפי הצורך. ראו גם הנגשת מסמכים.

מי בארגון אחראי שמסמכי Word יהיו נגישים?

מי שיוצר את המסמך. ההנגשה הכי זולה נעשית בזמן הכתיבה, לא בדיעבד. הדרכה קצרה לצוות שכותב מסמכים, יחד עם תבנית מוכנה ורכז נגישות שבודק מדגמית, עובדת טוב יותר מתיקון של כל קובץ בסוף.

סליידר או סרטון שמתחלפים לבד באתר: חייבים לאפשר לעצור אותם?

כן. התקנות מתייחסות במפורש לרכיבים שזזים או מתחלפים לבד יותר מ-5 שניות: הגולש צריך מנגנון שמאפשר לעצור אותם בכל רגע. תנועה שאי אפשר לעצור מקשה על חלק מהגולשים עם מוגבלות, ועלולה אף לפגוע בהם.

מנגנון עצירה הוא בדרך כלל כפתור על גבי הסליידר או הסרטון. גם הכפתור הזה צריך להיות נגיש, כלומר להגיע אליו במקלדת ולקבל שם ברור בקורא מסך.

עדכון גרסה באפליקציה יכול להחזיר בעיות נגישות שכבר תוקנו?

כן, וזה קורה הרבה. מסך חדש, רכיב שהוחלף או ספרייה שעודכנה יכולים להחזיר בעיות שתוקנו. לכן מוסיפים בדיקת נגישות קצרה לתהליך הבדיקות של כל גרסה, ומעדכנים את הצהרת הנגישות כשצריך.

עדכנתי טקסט חלופי בספריית המדיה בוורדפרס. למה בעמוד הוא לא השתנה?

בוורדפרס, תמונה שכבר הוכנסה לפוסט או לעמוד שומרת את הטקסט החלופי שהיה לה ברגע ההכנסה. עדכון בספריית המדיה חל בעיקר על הכנסות חדשות. כדי לתקן תמונה קיימת, פותחים את העמוד בעורך, לוחצים על התמונה ומעדכנים את הטקסט החלופי בהגדרות הבלוק.

שמירה של מסמך Word כ-PDF דרך «הדפסה ל-PDF» שומרת על הנגישות?

לא. הדפסה ל-PDF יוצרת לרוב קובץ בלי תגיות מבנה, בלי קישורים פעילים ובלי טקסט חלופי. שומרים דרך קובץ > שמירה בשם > PDF, ומסמנים באפשרויות «תגיות מבנה מסמך לנגישות». אחר כך בודקים את ה-PDF עצמו.

תבנית רשמית של Shopify או Wix מבטיחה שהאתר נגיש?

לא. תבניות רבות נבנו עם מחשבה על נגישות, אבל זה לא אישור לעמידה בתקן. התאמות בתבנית, אפליקציות שהותקנו ותוכן שהועלה משנים את התמונה. בודקים את האתר או את החנות עצמם, לא את שם התבנית.

תוסף נגישות יכול דווקא להקשות על גולשים עם מוגבלות?

כן, וזה קורה יותר ממה שנדמה. קורא מסך מקריא גם את הכפתורים והתפריטים של התוסף עצמו, כך שהגולש שומע מידע מיותר, מתבלבל, ולפעמים לא מגיע לתוכן בכלל. יש גם תוספים שמשבשים את הניווט במקלדת או מסתירים תפריטים חשובים במובייל.

לכן אני ממליץ לבדוק כל אתר עם קורא מסך ועם מקלדת, גם כשמותקן בו תוסף, ולתקן את הבעיות בקוד האתר עצמו.

שיחה אישית,
לא הצעת מחיר אוטומטית.

ספרו לנו על העסק והאתר, ונחזור אליכם עם דרך פעולה אישית לנגישות ולפרטיות, בלי התחייבות.