שאלות נפוצות
כל מה שחשוב לדעת על נגישות, פרטיות ותקינה — מרוכז כאן, לפי נושא.
נגישות
אין לנו מתכנת. אפשר לקבל גם את התיקונים בקוד, ולא רק ייעוץ?
כן. תהליך הנגשה מלא כולל בדיקה מקיפה לפי התקן, תיקונים בקוד האתר והצהרת נגישות מעודכנת.
כשיש לכם מתכנת או חברה שבנתה את האתר, בדרך כלל עדיף שהם יבצעו את התיקונים, כי הם מכירים את המערכת, ואנחנו מלווים אותם בהנחיות ובבדיקות חוזרות. אם אין לכם מתכנת, המתכנתים של WEB-A מבצעים את ההנגשה בקוד בעצמם, מהבדיקה ועד הצהרת הנגישות.
אפליקציה שמציגה עמודי אתר בתוך WebView. איך בודקים אותה?
גם וגם. התוכן בתוך ה-WebView צריך לעמוד בכללי נגישות של אתרים: כותרות, תוויות לשדות וקישורים ברורים. הבדיקה עצמה נעשית בטלפון, עם VoiceOver ועם TalkBack, כי במעבר בין החלקים המובנים של האפליקציה לבין עמודי האתר פוקוס הולך לאיבוד לעיתים קרובות.
אפשר להעביר מידע באתר רק באמצעות צבע, למשל שדה אדום בטופס?
לא כדאי. מי שלא מבחין בצבעים לא יבין את המסר. מוסיפים לצבע גם טקסט או אייקון, למשל «שדה חובה» או סימן קריאה עם הסבר. אותו עיקרון חל גם על סטטוסים, תרשימים והדגשות במסמכים.
בודק הנגישות של Excel מספיק כדי לדעת שהקובץ נגיש?
לא. הוא מוצא בעיות טכניות כמו טקסט חלופי חסר או ניגודיות חלשה, אבל לא מזהה תאים ריקים, טקסט חלופי שלא תואם את התרשים, או שם גיליון שלא אומר כלום. אחריו עוברים ידנית על רשימת בדיקה.
בחנות אונליין, צריך להנגיש גם את מסך הקופה?
כן. הקופה היא חלק מתהליך הרכישה. לקוח שלא מצליח להשלים תשלום לא קיבל שירות נגיש. בבדיקה עוברים על הקופה כמו על כל עמוד אחר: שדות עם תוויות, הודעות שגיאה ברורות וניווט מלא במקלדת.
גם עמוד עסקי ברשת חברתית צריך להיות נגיש?
התקנות (תקנה 35) פוטרות את המבנה של עמוד ברשת חברתית, כמו פייסבוק, כי אין לכם יכולת טכנית לשנות אותו. הפטור חל על הפלטפורמה, לא על התוכן שאתם מעלים.
כשאתם מעלים תמונה, הוסיפו לה טקסט חלופי שמסביר מה המטרה שלה. וכשיש טקסט על תמונה, ודאו שיש ניגודיות ברורה בין צבע הטקסט לצבע הרקע.
האם כל מתכנת יודע לפתח אפליקציה נגישה או לבצע בה התאמות הנגישות?
מתכנת אפליקציות יודע איך ליישם את ההתאמות אך הוא לא יודע כיצד הוא יכול להיחשף אליהן, לזהות אותן ואף לבדוק האם מה שהוא ביצע אכן תואם לדרישות התקנות.
התהליך הנכון והמקיף ביותר כולל שיתוף פעולה של מתכנת מנוסה ויועץ נגישות המומחה בעולמות הדיגיטל הכוללים בתוכם הנגשת אפליקציות, אתרי אינטרנט ומערכות שונות ומגוונות. יועץ הנגישות ידע לספק למתכנת רעיונות יצירתיים ליישום ההתאמות הנדרשות, ידע כיצד לבדוק האם הנושאים שהמתכנת טיפל בהם אכן תקינים והאם נדרשים ממנו ביצוע התאמות נוספות.
במקרים רבים, הצוות שלנו משתמש בשירותיהם של משתמשים עם מוגבלות המבצעים את בדיקת האפליקציה באמצעות המכשיר הנייד שלהם שעליו מותקנות הטכנולוגיות המסייעות המותאמות למוגבלות שלהם.
האם כל עסק חייב לבצע הנגשת אתרים?
החובה חלה בעיקר על אתרים ואפליקציות שמספקים שירות לציבור או מידע עליו, לפי התקנות ות״י 5568. יש פטורים מצומצמים – מומלץ לבדוק לפי סוג העסק והאתר בייעוץ מקצועי.
האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בת״י 5568?
לא. תוסף נגישות מוסיף אפשרויות תצוגה לגולש, אך אינו מתקן ליקויים בקוד, בטפסים או בניווט. להרחבה ראו תוסף נגישות.
האתר כתוב באנגלית ומיועד בעיקר לקהל בחו״ל. חלה עליו חובת הנגשה בישראל?
השאלה היא למי האתר פונה, לא באיזו שפה הוא כתוב. אם הוא נותן שירות גם לקהל בישראל, ההנחה היא שחלה עליו חובת ההנגשה. אם הוא פונה רק לקהל מחוץ לישראל, כדאי לבדוק את המצב הספציפי מול גורם מוסמך.
האתר עבר בדיקה בסיסית של כמה נקודות. זה אומר שהוא נגיש לפי התקן?
זה סימן טוב שהשלד בנוי נכון, אבל לא יותר מזה. רוב הקריטריונים בתקן לא נבדקים בבדיקה בסיסית, למשל טפסים, תמונות, טבלאות וסרטונים. מתייחסים לתוצאה כנקודת פתיחה, לא כאישור מלא.
יש לי אתר וגם אפליקציה, האם חובה להנגיש את שניהם?
שאלה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים מלקוחות שיש להם גם אפליקציה וגם אתר מובייל נגיש: האם הם חייבים להנגיש גם את האפליקציה למרות שהנגישו בצורה מלאה ובהתאם לדרישות התקן את אתר האינטרנט שלהם אשר תואם למובייל?
המבחן שאתם צריכים לעשות זה האם כל השירותים הקיימים באפליקציה קיימים בצורה שווה וזהה לחלוטין באתר האינטרנט? במידה והתשובה היא כן מנוסח התקנה ניתן להבין כי אתם לא צריכים לבצע הנגשה גם לאפליקציה אך ישנה חובה לפרסם קישור בצורה נגישה וברורה באפליקציה המפנה את המשתמש לאתר האינטרנט שלכם לצורך קבלת השירות המבוקש.
הכוונה היא לאפשר למשתמש לראות את התוכן ולצרוך את השירות בצורה נגישה באחת מהדרכים: באפליקציה או באתר האינטרנט המותאם למובייל.
כיצד ניתן לשפר את רמת הנגישות באפליקציה?
לפני שנכנס לדיון שמטרתו העיקרית להסביר לכם כיצד ניתן לשפר את רמת הנגישות באפליקציה שלכם, חשוב להגדיר שנגישות אינה זהה לשימושיות, כלומר זה שניתן להשתמש במוצר אינו הופך אותו לנגיש. לצורך ביצוע נגישות לאפליקציה יש צורך במספר פרמטרים חשובים שצריכים לבצע על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות לנווט ולצרוך את השירות באמצעות טכנולוגיות מסייעות המותקנות במכשיר הסלולרי שלו.
אנשים רבים סבורים כי מילה נרדפת לאפליקציה נגישה היא “אפליקציה ידידותיות למשתמש”. נושא זה נכון בעיקרו. לרוב, פיתוח אפליקציה שהושקע בו זמן רב של ייעוץ, הכוונה, התאמה מבחינה ויזואלית וכתיבת התוכן בהחלט תהייה נוחה יותר למשתמש שאינו עם מוגבלות כלשהי.
בהגדרה הנתפסת של שימושיות, ההתייחסות היא עד כמה מהיר וקל להשתמש באפליקציה ולצרוך את השירות הרצוי מבית העסק. בנושא הנגישות לאפליקציה לא מדובר על אופן השימוש עצמו, אלא להפוך את התהליך לשמיש יותר על ידי אנשים עם מוגבלויות.
הבנת ההבדל בין שימושיות לבין נגישות הוא חשוב, במיוחד שלרוב שניהם הולכים יד ביד. בעת פיתוח האפליקציה, המפתחים צריכים להתמקד לא רק ביישום תכונות עבור המשתמש הממוצע, אלא להפוך את האפליקציה לקלה יותר ופונקציונלית יותר עבור אנשים עם מוגבלות.
אפליקציה נגישה צריכה להשפיע על הגישה של האדם עם מוגבלות לאפליקציה או לאתר. ישנם מוגבלויות רבות הכוללות לקויות ראייה, שמיעה, פיזית, דיבור, קוגניטיבית ונוירולוגית.
דבר נוסף שכדאי להוסיף זה הנגישות לאנשים מבוגרים. ניתן לראות עלייה חדה באנשים מבוגרים המשתמשים בטלפון סלולרי המכיל מגוון רחב של אפליקציות כמקור מידע או הזמנת שירותים שונים ולכן עצם ביצוע ההנגשה מלכתחילה הופך את האפליקציה לנוחה ונגישה יותר לשימוש בקרב אנשים מבוגרים.
אנו ממליצים לבצע את התאמות הנגישות באפליקציה טרם הפיתוח ולא אחריו. בזמן פיתוח אפליקציה חדשה הרבה יותר קל להתאים את האזורים, התפריטים והתוכן מאשר באפליקציה קיימת.
תהליך נכון של ייעוץ נגישות לאפליקציה בשלב מוקדם יאפשר להם ליהנות מכל העולמות: אפליקציה נגישה וקלה לשימוש לכל המשתמשים והגדלת פלח השוק שאליו אתם פונים בהשקת המוצרים או השירותים שלכם.
ההמלצה שלנו היא שתמיד כדאי להתחיל וליישם את נושא הנגישות באפליקציה כבר בשלב הפיתוח.
ישנם מספר דגשים חשובים הקשורים לתחום הנגישות שכדאי לשלב עוד בשלב הראשוני בעת הייעוץ, האפיון ופיתוח האפליקציה. יישום דגשים הללו יאפשרו לכם להנגיש את האפליקציה בצורה קלה ומהירה יותר וכמובן לחסוך הרבה כסף בפיתוחים נוספים לאחר השקת האפליקציה.
כמה זמן נמשכת הנגשת אתרים?
תלוי בגודל האתר, בתבנית ובמורכבות הרכיבים. אחרי מיפוי מקבלים לוח זמנים והיקף ברורים לפני תחילת תיקונים.
למה צריך להנגיש אפליקציות?
מעבר לעמידה בדרישות התקנות, ישנו צורך חברתי חשוב ומהותי להנגשת אפליקציות ולהתאמתן לשימוש בקרב אנשים עם מוגבלות.
בעת אפיון ופיתוח של אפליקציה או בשמה העברי יישומון, יש צורך בביצוע התאמה מקסימלית של הרכיבים הקיימים בה לתקנות הנגישות המופיעות במסגרת תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולדרישות התקן הישראלי.
המטרה העיקרית בהנגשת האפליקציה היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בה בצורה טובה, קלה ומהירה בעת שהם מסתייעים באמצעות טכנולוגיות מסייעות כגון קורא מסך. מלבד החשיבות החברתית הרבה הטמונה בתהליך הנגשת האפליקציה, ישנה חשיבות בנראות ובחשיפה של השירות המוצע דרכה לקהל הרחב. אפליקציה שהיא נגישה, היא תהיה זמינה יותר לקהל רחב יותר כלומר יותר משתמשים יוכלו להיחשף אליה ולצרוך את המידע והשירותים המוצעים דרכה. שיפור רמת הנגישות באפליקציה עולה בקנה אחד עם שיפור המוניטין של בעל העסק והגדלת פוטנציאל המכירות הטמון בכך.
מה ההבדל בין הנגשת אתרים לבין הצהרת נגישות?
ההנגשה היא העבודה בקוד ובתוכן. הצהרת נגישות מתארת את ההתאמות, המגבלות הידועות ופרטי יצירת קשר – והיא חובה לפרסום באתר. ראו הצהרת נגישות.
מה ההבדל בין תמונה בלי alt בכלל לבין תמונה עם alt ריק?
alt ריק אומר לתוכנת ההקראה לדלג על התמונה, וזה מה שמתאים לתמונה דקורטיבית. תמונה בלי מאפיין alt בכלל גורמת לחלק מתוכנות ההקראה להקריא את שם הקובץ, למשל IMG_4521.jpg, וזה גרוע יותר. לתמונה שמעבירה מסר כותבים תיאור קצר וברור. לתמונה שהיא רק עיטור משאירים את השדה ריק, לא מוחקים את המאפיין.
מה התקן מחייב בנושא הנגשת אפליקציות?
אין תקן ספציפי להנגשת אפליקציות ולכן יש להיצמד ככל שניתן לדרישות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המפנה לתקן ישראלי שמספרו 5568 המתייחס לביצוע התאמות נגישות באתרי אינטרנט וביישומים (אפליקציות).
חשוב להדגיש כי האפליקציה צריכה להיות נגישה בשתי מערכות הפעלה שונות, לדוגמה iOS ו-Android.
מה כולל תהליך הייעוץ והליווי בנושא נגישות האפליקציה?
הליווי כולל מספר שלבים עיקריים:
- ביצוע בדיקה ראשונית מלאה ומקיפה על בסיס הפלטפורמות הנדרשות. הבדיקה מתבצעת באמצעות שימוש בקורא מסך לצורך בדיקת התאמת המידע המופיע באפליקציה למידע הנשמע בעת השימוש בקורא המסך.
- הפקת דוח מקיף הכולל התייחסות רחבה ומפורטת המכילה את כל אי ההתאמות שנמצאו במסגרת האפליקציה. הדוח כולל התייחסות פרטנית לכל רכיב ולכל קריטריון בשילוב תיעוד בצילום מסך המונע שיחות רבות בין יועץ הנגישות לאפליקציה לבין המתכנת.
- ביצוע שיחה מקוונת המציגה למתכנת את אי ההתאמות ואת אופן הטיפול בהן. במסגרת השיחה, אנו עוברים יחד על כל הדוח ומספקים למתכנת מידע רב אודות אופן היישום והטיפול באותן התאמות תוך מתן דגשים ליישום נכון ותקין בכל מסכי האפליקציה.
- לאחר שהמתכנת מבצע את ההתאמות הנדרשות, אנו מבצעים בדיקה חוזרת ומוודאים שהכל אכן תקין וברור. במידה ונתקלים ברכיבים שעדיין אינם נגישים, אנו מעבירים דוח נוסף להתייחסות המתכנת.
- בסוף התהליך ולאחר שכל אי ההתאמות טופלו בצורה מקצועית ומסודרת במסגרת האפליקציה, אנו מכינים הצהרת נגישות מלאה הכוללת את כל התאמות הנגישות המרכזיות שבוצעו במסגרת האפליקציה ואת התאמות הנגישות שבוצעו במקום הפיזי של נותן השירות באמצעות האפליקציה. הצהרת הנגישות כוללת את כל המידע בצורה מסודרת וברורה כולל פרטיו של רכז הנגישות מטעם החברה המחזיקה באפליקציה.
מה קורה אחרי סיום ההנגשה?
מפרסמים הצהרת נגישות מעודכנת, מתחזקים נגישות אחרי שינויי עיצוב ותוכן, ומנגישים מסמכים חדשים לפי הצורך. ראו גם הנגשת מסמכים.
מי בארגון אחראי שמסמכי Word יהיו נגישים?
מי שיוצר את המסמך. ההנגשה הכי זולה נעשית בזמן הכתיבה, לא בדיעבד. הדרכה קצרה לצוות שכותב מסמכים, יחד עם תבנית מוכנה ורכז נגישות שבודק מדגמית, עובדת טוב יותר מתיקון של כל קובץ בסוף.
סליידר או סרטון שמתחלפים לבד באתר: חייבים לאפשר לעצור אותם?
כן. התקנות מתייחסות במפורש לרכיבים שזזים או מתחלפים לבד יותר מ-5 שניות: הגולש צריך מנגנון שמאפשר לעצור אותם בכל רגע. תנועה שאי אפשר לעצור מקשה על חלק מהגולשים עם מוגבלות, ועלולה אף לפגוע בהם.
מנגנון עצירה הוא בדרך כלל כפתור על גבי הסליידר או הסרטון. גם הכפתור הזה צריך להיות נגיש, כלומר להגיע אליו במקלדת ולקבל שם ברור בקורא מסך.
עדכון גרסה באפליקציה יכול להחזיר בעיות נגישות שכבר תוקנו?
כן, וזה קורה הרבה. מסך חדש, רכיב שהוחלף או ספרייה שעודכנה יכולים להחזיר בעיות שתוקנו. לכן מוסיפים בדיקת נגישות קצרה לתהליך הבדיקות של כל גרסה, ומעדכנים את הצהרת הנגישות כשצריך.
עדכנתי טקסט חלופי בספריית המדיה בוורדפרס. למה בעמוד הוא לא השתנה?
בוורדפרס, תמונה שכבר הוכנסה לפוסט או לעמוד שומרת את הטקסט החלופי שהיה לה ברגע ההכנסה. עדכון בספריית המדיה חל בעיקר על הכנסות חדשות. כדי לתקן תמונה קיימת, פותחים את העמוד בעורך, לוחצים על התמונה ומעדכנים את הטקסט החלופי בהגדרות הבלוק.
שמירה של מסמך Word כ-PDF דרך «הדפסה ל-PDF» שומרת על הנגישות?
לא. הדפסה ל-PDF יוצרת לרוב קובץ בלי תגיות מבנה, בלי קישורים פעילים ובלי טקסט חלופי. שומרים דרך קובץ > שמירה בשם > PDF, ומסמנים באפשרויות «תגיות מבנה מסמך לנגישות». אחר כך בודקים את ה-PDF עצמו.
תבנית רשמית של Shopify או Wix מבטיחה שהאתר נגיש?
לא. תבניות רבות נבנו עם מחשבה על נגישות, אבל זה לא אישור לעמידה בתקן. התאמות בתבנית, אפליקציות שהותקנו ותוכן שהועלה משנים את התמונה. בודקים את האתר או את החנות עצמם, לא את שם התבנית.
תוסף נגישות יכול דווקא להקשות על גולשים עם מוגבלות?
כן, וזה קורה יותר ממה שנדמה. קורא מסך מקריא גם את הכפתורים והתפריטים של התוסף עצמו, כך שהגולש שומע מידע מיותר, מתבלבל, ולפעמים לא מגיע לתוכן בכלל. יש גם תוספים שמשבשים את הניווט במקלדת או מסתירים תפריטים חשובים במובייל.
לכן אני ממליץ לבדוק כל אתר עם קורא מסך ועם מקלדת, גם כשמותקן בו תוסף, ולתקן את הבעיות בקוד האתר עצמו.
פרטיות
איזה גוף אוכף את חוק הגנת הפרטיות בישראל?
הרשות להגנת הפרטיות, שפועלת במשרד המשפטים. היא אחראית על אכיפת החוק, כולל הדרישות של תיקון 13.
איזה מידע נחשב רגיש לפי חוק הגנת הפרטיות?
מידע רגיש הוא מידע אישי מהותי, כמו מידע רפואי, פרטי אשראי או פרטים ביומטריים. ההבחנה מה נחשב רגיש יכולה להיות מורכבת, ולעיתים קרובות היא דורשת ניתוח מקצועי של המידע שאתם מחזיקים.
איך העבודה משתלבת עם היועץ המשפטי שלכם?
אנחנו מכינים את ההסכם ואת נספח האבטחה על בסיס מיפוי הספקים, ומעבירים אותם לבדיקת היועץ המשפטי של הארגון. כך ההסכם מדויק גם בצד הטכני וגם בצד המשפטי. אני בוגר תואר במשפטים ו-DPO מוסמך, לא עורך דין, ולכן הבדיקה המשפטית הסופית נשארת אצלכם.
אילו מאגרי מידע יש בדרך כלל בארגון?
ברוב הארגונים יש כמה מאגרים מרכזיים:
- לקוחות: פרטים אישיים ופרטי התקשרות, היסטוריית רכישות ופניות שירות.
- מתעניינים: לידים ואנשים שפנו לעסק ועוד לא הפכו ללקוחות.
- עובדים ומועמדים: מידע על עובדים פעילים, עובדים לשעבר ומועמדים בתהליכי מיון.
- ספקים: ספקים, קבלנים ונותני שירות. מידע על חברה בע״מ לא מוגן ישירות בחוק, אבל מידע על עוסק מורשה או על איש קשר כן.
- מצלמות אבטחה: מאגר רגיש שמחייב הגבלת גישה, תקופת שמירה מוגדרת ויידוע של עובדים ומבקרים.
הצעד הראשון הוא מיפוי מסודר של כל המאגרים ושל סוגי המידע שבהם.
אילו מאגרי מידע עדיין חייבים ברישום אחרי תיקון 13?
תיקון 13 צמצם את חובת הרישום. היום לא כל מאגר מידע חייב ברישום, אלא רק סוגים מסוימים שנקבעו בצו, למשל מאגרים עם מידע רגיש, מאגרי דיוור ישיר בהיקף רחב ומאגרים של גופים ציבוריים. ההתמקדות עברה למאגרים שהסיכון בהם לפרטיות גבוה.
כדי לדעת אם המאגר שלכם חייב ברישום, צריך לבחון את סוגי המידע שבו ואת ההיקף שלו.
אפשר לקבל ליווי שוטף בלי למנות DPO?
כן. לא כל ארגון חייב במינוי, וכתבתי על זה בהרחבה במאמר מי מחויב למנות ממונה הגנת פרטיות. ארגון שלא חייב יכול לקבל את אותו ליווי, בלי המינוי הפורמלי, ולהיות מוכן אם החובה תחול עליו בהמשך.
גם עסק קטן צריך להיערך לתיקון 13?
כן. גודל העסק לא קובע לבד. עסק קטן שמנהל מאגר רחב עם מידע אישי או רגיש צריך לעמוד בדרישות התיקון, לשמור על שקיפות מול האנשים שהמידע עליהם נשמר, ולהגן על המידע הזה.
האם הסכם DPA מחליף את מדיניות הפרטיות?
לא. מדיניות הפרטיות מסבירה לגולשים וללקוחות איזה מידע אתם אוספים, באמצעים טכנולוגיים או ידניים, ומה אתם עושים איתו. הסכם DPA הוא חוזה בינכם לבין ספק שמקבל גישה למידע הזה. ארגון צריך את שניהם, ולכן אנחנו מטפלים גם במדיניות פרטיות לאתר כשירות נפרד.
כל כמה זמן כדאי לעבור על נהלי הפרטיות ולעדכן אותם?
אני ממליץ לעדכן את הנהלים פעם בשנה, וגם בכל שינוי משמעותי במבנה הארגוני או במערכות המידע של הארגון.
כל כמה זמן מתבצעת ביקורת פרטיות?
אין תדירות אחת שמתאימה לכולם. אנחנו קובעים אותה לפי היקף המידע, רמת הרגישות שלו ומספר המערכות והספקים בארגון. בנוסף לביקורת הקבועה, כל שינוי מהותי מקבל בדיקה משלו.
כמה זמן לוקח להסדיר את כל הספקים?
זה תלוי במספר הספקים ובמורכבות שלהם, ולכן אין תשובה אחת. אנחנו מתחילים בספקים שמעבדים את המידע הרגיש ביותר או מקבלים את הגישה הרחבה ביותר, וממשיכים משם. כך הסיכון הגדול נסגר ראשון.
מה בעצם משנה תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?
תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14.08.2025. המטרה המרכזית שלו היא לחזק את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, ולקבוע חובות דיווח וענישה מחמירות יותר.
בין השאר, התיקון משנה את חובת הרישום של מאגרי מידע ומחייב לדווח על דליפת מידע.
מה זה מסמך נהלי פרטיות, ולמה ארגון צריך אותו?
זה מסמך פנימי שממפה איך הארגון אוסף מידע אישי, משתמש בו, מנטר אותו ושומר אותו במערכות ובשרתים שלו.
המסמך עוזר לזהות סיכונים מראש, למנוע פגיעה בפרטיות של המשתמשים, ולהיות מוכנים לביקורת של הרשות להגנת הפרטיות. כך גם אפשר להראות שהארגון עומד בדרישות החוק.
מה חובה לעשות כשמידע דולף ממאגר של הארגון?
לפי תיקון 13, צריך לדווח לרשות להגנת הפרטיות על דליפה או זליגה של מידע ממאגרי הארגון. במצבים מסוימים צריך לדווח גם לאנשים שהמידע שלהם נחשף.
לכן כדאי שבארגון יהיה נוהל מוכן מראש: מי מזהה את האירוע, מי מחליט ומי מדווח.
מה כולל הליווי השוטף של ה-DPO?
זמינות לשאלות שעולות בשגרה, ביקורת פרטיות תקופתית, בדיקה של כל מערכת או ספק חדשים לפני שהם מתחילים לעבוד עם המידע, וטיפול מול הרשות כשיש אירוע. חלק גדול מהעבודה הוא בדיקת הסכמי DPA מול ספקים חדשים, כי שם מתחילות רוב ההפתעות.
מה מקבלים בסוף התהליך?
רשימת ספקים מסודרת, הסכם ונספח אבטחה חתומים מול כל ספק, ותיעוד שמוכן לביקורת של הרשות להגנת הפרטיות או של לקוח מוסדי. כתבתי בהרחבה על מה חייב להופיע בהסכם DPA. מי שרוצה שמישהו ימשיך לעקוב אחרי הספקים לאורך זמן יכול לשלב את זה בשירותי DPO וליווי שוטף.
מה עלול לקרות לעסק שלא עומד בחוק הגנת הפרטיות?
החשיפה כפולה. הרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל קנסות מנהליים, ולפי תיקון 13 הגובה נקבע לפי היקף הארגון וחומרת ההפרה, ויכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. במקביל יש סיכון לתביעות אזרחיות וייצוגיות, ובמקרים חמורים גם אחריות אישית של מנהלים.
גם דבר בסיסי כמו אתר בלי מדיניות פרטיות עלול להוביל לקנס, וגם לפגיעה באמון של המשתמשים ובמוניטין של העסק.
מי אחראי לכתוב ולעדכן את נהלי הפרטיות בארגון?
בדרך כלל ממונה הגנת הפרטיות (DPO) של הארגון, או יועץ פרטיות חיצוני. מה שחשוב הוא שמי שכותב את הנהלים מכיר את הארגון מבפנים: את הספקים, את המערכות ואת הדרך שבה המידע נאסף ונשמר במאגרים.
מי בארגון אמור לקבל גישה למאגרי המידע?
רק מי שהתפקיד שלו מחייב עבודה ישירה עם המידע. למשל: במאגר הלקוחות, נציגי שירות, מכירות ושיווק. במאגר העובדים, משאבי אנוש, חשב השכר ומנהלים מורשים. במאגר הספקים, רכש וכספים. ובמצלמות האבטחה, הקב״ט או מי שאחראי על הביטחון.
כל עובד צריך להיחשף רק למידע שהוא באמת צריך לעבודה. חשוב גם לקבוע מי מאשר הרשאות, מי בודק אותן ואיך מבטלים הרשאות של עובדים שעזבו או החליפו תפקיד.
ספק גדול שלח DPA משלו. חותמים כמו שהוא?
לא בלי לבדוק. ספקי ענן ומערכות גדולות עובדים בדרך כלל עם הסכם סטנדרטי שקשה לשנות. אנחנו בודקים אותו מול המיפוי שלכם: איפה המידע נשמר, מי קבלני המשנה ומה חובת הדיווח באירוע אבטחה. פער שאי אפשר לסגור בהסכם מתועד, ומקבל מענה בנהלים הפנימיים.
צריך הסכם DPA גם מול ספק בחו"ל?
כן, ושם יש עוד שכבה לבדוק. העברת מידע אל מחוץ לישראל כפופה לתקנות ייעודיות, ולכן בודקים לאן המידע עובר, מי מעבד אותו שם ואילו התחייבויות הספק נותן. בארגונים גדולים זה חלק מרכזי מהעבודה, כי הרבה מערכות ענן שומרות מידע מחוץ לארץ.
לא מצאתם תשובה?
דברו איתנו.
ספרו לנו על העסק והאתר, ונחזור אליכם עם דרך פעולה אישית לנגישות ולפרטיות, בלי התחייבות.