הנגשת אפליקציות ל-iOS ו-Android לפי תקן 5568

מעבר לעמידה בדרישות התקנות, ישנו צורך חברתי חשוב ומהותי להנגשת אפליקציות ולהתאמתן לשימוש בקרב אנשים עם מוגבלות.

בעת אפיון ופיתוח של אפליקציה או בשמה העברי יישומון, יש צורך בביצוע התאמה מקסימלית של הרכיבים הקיימים בה לתקנות הנגישות המופיעות במסגרת תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולדרישות התקן הישראלי.

המטרה העיקרית בהנגשת האפליקציה היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בה בצורה טובה, קלה ומהירה בעת שהם מסתייעים באמצעות טכנולוגיות מסייעות כגון קורא מסך. מלבד החשיבות החברתית הרבה הטמונה בתהליך הנגשת האפליקציה, ישנה חשיבות בנראות ובחשיפה של השירות המוצע דרכה לקהל הרחב. אפליקציה שהיא נגישה, היא תהיה זמינה יותר לקהל רחב יותר כלומר יותר משתמשים יוכלו להיחשף אליה ולצרוך את המידע והשירותים המוצעים דרכה. שיפור רמת הנגישות באפליקציה עולה בקנה אחד עם שיפור המוניטין של בעל העסק והגדלת פוטנציאל המכירות הטמון בכך.

לפני שנכנס לדיון שמטרתו העיקרית להסביר לכם כיצד ניתן לשפר את רמת הנגישות באפליקציה שלכם, חשוב להגדיר שנגישות אינה זהה לשימושיות, כלומר זה שניתן להשתמש במוצר אינו הופך אותו לנגיש. לצורך ביצוע נגישות לאפליקציה יש צורך במספר פרמטרים חשובים שצריכים לבצע על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות לנווט ולצרוך את השירות באמצעות טכנולוגיות מסייעות המותקנות במכשיר הסלולרי שלו.

אנשים רבים סבורים כי מילה נרדפת לאפליקציה נגישה היא “אפליקציה ידידותיות למשתמש”. נושא זה נכון בעיקרו. לרוב, פיתוח אפליקציה שהושקע בו זמן רב של ייעוץ, הכוונה, התאמה מבחינה ויזואלית וכתיבת התוכן בהחלט תהייה נוחה יותר למשתמש שאינו עם מוגבלות כלשהי.
בהגדרה הנתפסת של שימושיות, ההתייחסות היא עד כמה מהיר וקל להשתמש באפליקציה ולצרוך את השירות הרצוי מבית העסק. בנושא הנגישות לאפליקציה לא מדובר על אופן השימוש עצמו, אלא להפוך את התהליך לשמיש יותר על ידי אנשים עם מוגבלויות.

הבנת ההבדל בין שימושיות לבין נגישות הוא חשוב, במיוחד שלרוב שניהם הולכים יד ביד. בעת פיתוח האפליקציה, המפתחים צריכים להתמקד לא רק ביישום תכונות עבור המשתמש הממוצע, אלא להפוך את האפליקציה לקלה יותר ופונקציונלית יותר עבור אנשים עם מוגבלות.

אפליקציה נגישה צריכה להשפיע על הגישה של האדם עם מוגבלות לאפליקציה או לאתר. ישנם מוגבלויות רבות הכוללות לקויות ראייה, שמיעה, פיזית, דיבור, קוגניטיבית ונוירולוגית.
דבר נוסף שכדאי להוסיף זה הנגישות לאנשים מבוגרים. ניתן לראות עלייה חדה באנשים מבוגרים המשתמשים בטלפון סלולרי המכיל מגוון רחב של אפליקציות כמקור מידע או הזמנת שירותים שונים ולכן עצם ביצוע ההנגשה מלכתחילה הופך את האפליקציה לנוחה ונגישה יותר לשימוש בקרב אנשים מבוגרים.

אנו ממליצים לבצע את התאמות הנגישות באפליקציה טרם הפיתוח ולא אחריו. בזמן פיתוח אפליקציה חדשה הרבה יותר קל להתאים את האזורים, התפריטים והתוכן מאשר באפליקציה קיימת.
תהליך נכון של ייעוץ נגישות לאפליקציה בשלב מוקדם יאפשר להם ליהנות מכל העולמות: אפליקציה נגישה וקלה לשימוש לכל המשתמשים והגדלת פלח השוק שאליו אתם פונים בהשקת המוצרים או השירותים שלכם.

ההמלצה שלנו היא שתמיד כדאי להתחיל וליישם את נושא הנגישות באפליקציה כבר בשלב הפיתוח.

ישנם מספר דגשים חשובים הקשורים לתחום הנגישות שכדאי לשלב עוד בשלב הראשוני בעת הייעוץ, האפיון ופיתוח האפליקציה. יישום דגשים הללו יאפשרו לכם להנגיש את האפליקציה בצורה קלה ומהירה יותר וכמובן לחסוך הרבה כסף בפיתוחים נוספים לאחר השקת האפליקציה.

אין תקן ספציפי להנגשת אפליקציות ולכן יש להיצמד ככל שניתן לדרישות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המפנה לתקן ישראלי שמספרו 5568 המתייחס לביצוע התאמות נגישות באתרי אינטרנט וביישומים (אפליקציות).

חשוב להדגיש כי האפליקציה צריכה להיות נגישה בשתי מערכות הפעלה שונות, לדוגמה iOS ו-Android.

הליווי כולל מספר שלבים עיקריים:

• ביצוע בדיקה ראשונית מלאה ומקיפה על בסיס הפלטפורמות הנדרשות. הבדיקה מתבצעת באמצעות שימוש בקורא מסך לצורך בדיקת התאמת המידע המופיע באפליקציה למידע הנשמע בעת השימוש בקורא המסך.
• הפקת דוח מקיף הכולל התייחסות רחבה ומפורטת המכילה את כל אי ההתאמות שנמצאו במסגרת האפליקציה. הדוח כולל התייחסות פרטנית לכל רכיב ולכל קריטריון בשילוב תיעוד בצילום מסך המונע שיחות רבות בין יועץ הנגישות לאפליקציה לבין המתכנת.
• ביצוע שיחה מקוונת המציגה למתכנת את אי ההתאמות ואת אופן הטיפול בהן. במסגרת השיחה, אנו עוברים יחד על כל הדוח ומספקים למתכנת מידע רב אודות אופן היישום והטיפול באותן התאמות תוך מתן דגשים ליישום נכון ותקין בכל מסכי האפליקציה.
• לאחר שהמתכנת מבצע את ההתאמות הנדרשות, אנו מבצעים בדיקה חוזרת ומוודאים שהכל אכן תקין וברור. במידה ונתקלים ברכיבים שעדיין אינם נגישים, אנו מעבירים דוח נוסף להתייחסות המתכנת.
• בסוף התהליך ולאחר שכל אי ההתאמות טופלו בצורה מקצועית ומסודרת במסגרת האפליקציה, אנו מכינים הצהרת נגישות מלאה הכוללת את כל התאמות הנגישות המרכזיות שבוצעו במסגרת האפליקציה ואת התאמות הנגישות שבוצעו במקום הפיזי של נותן השירות באמצעות האפליקציה. הצהרת הנגישות כוללת את כל המידע בצורה מסודרת וברורה כולל פרטיו של רכז הנגישות מטעם החברה המחזיקה באפליקציה.

שאלה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים מלקוחות שיש להם גם אפליקציה וגם אתר מובייל נגיש: האם הם חייבים להנגיש גם את האפליקציה למרות שהנגישו בצורה מלאה ובהתאם לדרישות התקן את אתר האינטרנט שלהם אשר תואם למובייל?

המבחן שאתם צריכים לעשות זה האם כל השירותים הקיימים באפליקציה קיימים בצורה שווה וזהה לחלוטין באתר האינטרנט? במידה והתשובה היא כן מנוסח התקנה ניתן להבין כי אתם לא צריכים לבצע הנגשה גם לאפליקציה אך ישנה חובה לפרסם קישור בצורה נגישה וברורה באפליקציה המפנה את המשתמש לאתר האינטרנט שלכם לצורך קבלת השירות המבוקש.

הכוונה היא לאפשר למשתמש לראות את התוכן ולצרוך את השירות בצורה נגישה באחת מהדרכים: באפליקציה או באתר האינטרנט המותאם למובייל.

מתכנת אפליקציות יודע איך ליישם את ההתאמות אך הוא לא יודע כיצד הוא יכול להיחשף אליהן, לזהות אותן ואף לבדוק האם מה שהוא ביצע אכן תואם לדרישות התקנות.

התהליך הנכון והמקיף ביותר כולל שיתוף פעולה של מתכנת מנוסה ויועץ נגישות המומחה בעולמות הדיגיטל הכוללים בתוכם הנגשת אפליקציות, אתרי אינטרנט ומערכות שונות ומגוונות. יועץ הנגישות ידע לספק למתכנת רעיונות יצירתיים ליישום ההתאמות הנדרשות, ידע כיצד לבדוק האם הנושאים שהמתכנת טיפל בהם אכן תקינים והאם נדרשים ממנו ביצוע התאמות נוספות.

במקרים רבים, הצוות שלנו משתמש בשירותיהם של משתמשים עם מוגבלות המבצעים את בדיקת האפליקציה באמצעות המכשיר הנייד שלהם שעליו מותקנות הטכנולוגיות המסייעות המותאמות למוגבלות שלהם.